שירות צבאי

המעבר לשירות הצבאי בישראל טומן בחובו אתגרים רגשיים ונפשיים רבים. בין אם מדובר במועמד לשירות ביטחון (מלש"ב) שחושש משירות קרבי, חייל המתקשה להתמודד עם המציאות הצבאית, או אדם שזקוק להקלות מיוחדות במהלך שירותו – קבלת חוות דעת מקצועית היא שלב קריטי לקבלת ההתאמות הנדרשות מהמערכת הצבאית.

מחקרים רבים מדגישים את הקשר בין שירות צבאי לבין התפתחות קשיים רגשיים. במחקר של קים ואחרים (Kim et al., 2020) נמצא כי מתגייסים אשר עברו הכנה רגשית והתאמות שירות מתאימות הצליחו להתמודד טוב יותר עם האתגרים המנטליים בשירות הצבאי, תוך הפחתה משמעותית של תסמינים כמו חרדה ודיכאון.

במערכת הצבאית הישראלית, פסיכולוגים וקב"נים ממלאים תפקיד חשוב בקביעת יכולת ההתמודדות של החיילים ובמתן התאמות שיכולות לשפר את איכות חייהם במהלך השירות. לפי קוין (Cohen, 2015), תמיכה רגשית נכונה יכולה למנוע הידרדרות במצבים נפשיים ולשפר את היכולת של חיילים להתמודד עם מצבי לחץ. מחקר זה מתאר כיצד גישות פסיכולוגיות משולבות בטיפול ובתמיכה בחיילים הן חיוניות לא רק לבריאותם הנפשית אלא גם להצלחתם התפקודית בשירות.

סעיפים נפשיים הם קודים רפואיים שנקבעים על ידי קב"נים (קציני בריאות הנפש) או פסיכיאטרים צבאיים לאחר הערכה מקצועית. הסעיפים האלה מתעדים את מצבו הנפשי של החייל או המועמד לשירות (מלש"ב) והם משמשים לקביעת התאמתו לשירות צבאי מבחינה רגשית ונפשית. הסעיף הנפשי מתווסף לפרופיל הרפואי הכולל של החייל, ומשפיע על ההחלטות לגבי אופי השירות שהוא יעשה (קרבי, תומך לחימה, שירות עורפי וכו') או על שירותו בכלל. סעיפים אלו יכולים להשתנות במהלך השירות בהתאם לצורך, ולקביעת הקב"ן/ הפסיכיאטר.